הקשר בין הקידוש לליל הסדר - הגדה בדקה #1

מסתבר שהקשר בין הקידוש לליל הסדר רחב ועמוק הרבה יותר ממה שחשבנו. הצטרפו לרמב"ם, למהר"ל ולר' מאיר שמחה מדווינסק:

הגדה בדקה #1


1. אנו פותחים את ליל הסדר - כמו כל סעודת ליל שבת או יום טוב – בקידוש על הכוס – קַדֵּשׁ.


2. הרמב"ם עומד על הלשון הדומה של מצוות קידוש בשבת בתורה: "זכור את יום השבת לקדשו", ומצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, שמקורה בפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" (שמות יג, ג).


3. וכך הוא כותב ((הל' חמץ ומצה ז, א):

מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר "*זכור את היום הזה* אשר יצאתם ממצרים" כמו שנאמר "זכור את יום השבת".


4. מה משמעות הקשר הזה? מה מלמד קידוש של שבת על ליל הסדר?


אז הנה שלוש הצעות:


5. המהר"ל מפראג, בספרו גבורות ה' (פרק ב), טוען שזה קשור לזמן המצווה:

כמו שמצוות קידוש בשבת היא *מיד בכניסת השבת*,

כך גם בליל הסדר: סיפור יציאת מצרים צריך להיאמר מיד בתחילת הלילה.


6. הרב מאיר שמחה מדווינסק, בפירושו "אור שמח" על הרמב"ם טוען: ההשוואה דווקא קשורה לאמירת הקידוש או ה"מגיד" על כוס יין:

היינו: כמו שמצוות אמירת הקידוש בליל שבת היא מדאורייתא, אך החובה לאמרו אותו דווקא על כוס של יין היא מדרבנן בלבד, כך גם בליל הסדר: המצווה לספר ביציאת מצרים היא אמנם מהתורה, אך החובה לאמרה על כוס יין – גם כאן – היא מדרבנן בלבד.


7. אך נראה שיש כאן גם נקודת השוואה נוספת:

כשם שהציווי "זכור" בשבת מלמד אותנו להזכיר את השבת לא רק לאחרים, אלא גם לעצמנו,

כך גם בליל הסדר, מצוות סיפור יציאת מצרים היא לא רק לספר לאחרים - "והגדת לבנך" – אלא גם להזכיר ולספר את סיפור יציאת מצרים *גם לעצמנו* - "זכור את היום הזה".


#הגדהבדקה

0 צפיות0 תגובות