"הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין!?" אנחנו לא ברומא ובימינו אף אחד לא נוהג להסב! - הגדה בדקה #4

בימינו אף אחד לא נוהג להסב!

אז בשביל מה לעשות את זה? שתי הצעות:

הגדה בדקה #4


1. הסבר 1: נכון, בזמננו לא נהוג להסב, אבל אנחנו עושים את זה "לרמז החירות שהיה בימים ההם". כך מסביר ר' שלמה לוריא, בשו"ת מהרש"ל (סימן פח).

כיוון שלשיטתו זה רק "זכר" סמלי, הוא פסק שבדיעבד ההסיבה אינה מעכבת. למעשה, אנחנו לא פוסקים כך להלכה, ומי שאכל מצה או שתה יין ללא הסיבה – צריך לעשות זאת שוב.


2. לסברתו, מובן שחובת ההסיבה תוקנה דווקא בחלקים שמסמלים את הגאולה ממצרים - אכילת המצה ושתיית ארבע סוכות, משום שהם מבטאים את החירות והגאולה.


3. הסבר 2: ההסיבה יוצרת אווירה נינוחה, מה שנקרא: "דרך חירות".

זו מצווה שקשורה לא רק לאכילה או שתייה של מצה ויין, אלא חובה לכתחילה במשך כל הסעודה במטרה לייצר אווירה של חופש וחירות בשולחן הסדר.

ההסיבה אינה רק הישענות טכנית על צד שמאל אלא מבטאת אווירה מכובדת ומלכותית בזמן הסעודה.


4. זה מתחבר גם לפסק השולחן ערוך: (סימן תעב סע' ב): "יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות."


5. הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק הרחיב את התפיסה הזו והסביר שההסיבה היא היא "סמל החירות". למה?

כי היא מסמלת –

"בראש ובראשונה נינוחות מוחלטת, וזו מצידה מפגינה שחרור ממתח ודאגה או הקלה מהם.

שנית, ההסבה מסמלת את השלכת האזיקים המנטליים המונעים מאדם את חופש התנועה. …היא היפוכה של העמידה הזקופה המפגינה צייתנות וכניעה. …ההסיבה מצביעה על אי-ציות." (מתוך הספר "זמן חירותנו", עמ' 49).


6. כלומר: דווקא תנוחה של הסיבה, מה שנראה כחוסר נימוס מפגין דווקא את ההיפך מטקס רשמי, את החופש והנינוחות להיות עצמאי וחופשי לחלוטין.


#הגדהבדקה

0 views0 comments

Recent Posts

See All

1. את המילה "בעבור" ניתן להבין בשני אופנים: "בזכות זה" – זוהי הסיבה שיצאנו, או "בשביל זה" – זוהי המטרה לשמה יצאנו. 2. לפי האפשרות הראשונה נגאלנו ממצרים "בעבור זה" – היינו, בזכות קיום המצוות בליל הסדר

1. בפשטות, שאלת הבן הרשע נראית מתריסה: "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ." הוא לא מעוניין בכלום. הוא אפילו "כופר בעיקר"! 2. התשובה, כמו כן, נראית באופן ראשוני כתגובה טבעית לגישה המתריסה,