יכול להיות שהבן הרשע בכלל לא רשע, והמענה לשאלתו הרבה יותר נינוחה ממה שמקובל לחשוב - הגדה בדקה #16

1. בפשטות, שאלת הבן הרשע נראית מתריסה: "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ." הוא לא מעוניין בכלום. הוא אפילו "כופר בעיקר"!

2. התשובה, כמו כן, נראית באופן ראשוני כתגובה טבעית לגישה המתריסה, וככזו היא חריפה ביותר:

ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", "לי" – ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.

לכאורה, יש כאן דחייה של הבן הרשע: אתה בעצמך לא היית זכאי להיות בין יוצאי מצרים!!

3. אלא כשמתבוננים בפסוקי התורה (שמות יב, כה-כז), שאלת הבן "הרשע" נראית לגיטימית ביותר, וגם התשובה היא רכה ושונה בתכלית:

וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת

וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?

וַאֲמַרְתֶּם: זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל…

הבן לא מבין את עבודת הפסח, שואל עליה ומקבל תשובה מנומקת ומפורטת!

4. כיצד מתיישבים הדברים? כיצד הפכה תשובה נינוחה ומפורטת לתגובה "אילו היה שם לא היה נגאל"?

<