יכול להיות שהבן הרשע בכלל לא רשע, והמענה לשאלתו הרבה יותר נינוחה ממה שמקובל לחשוב - הגדה בדקה #16

1. בפשטות, שאלת הבן הרשע נראית מתריסה: "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ." הוא לא מעוניין בכלום. הוא אפילו "כופר בעיקר"!


2. התשובה, כמו כן, נראית באופן ראשוני כתגובה טבעית לגישה המתריסה, וככזו היא חריפה ביותר:

ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", "לי" – ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.

לכאורה, יש כאן דחייה של הבן הרשע: אתה בעצמך לא היית זכאי להיות בין יוצאי מצרים!!


3. אלא כשמתבוננים בפסוקי התורה (שמות יב, כה-כז), שאלת הבן "הרשע" נראית לגיטימית ביותר, וגם התשובה היא רכה ושונה בתכלית:

וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת

וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?

וַאֲמַרְתֶּם: זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל…

הבן לא מבין את עבודת הפסח, שואל עליה ומקבל תשובה מנומקת ומפורטת!


4. כיצד מתיישבים הדברים? כיצד הפכה תשובה נינוחה ומפורטת לתגובה "אילו היה שם לא היה נגאל"?


5. הריטב"א (פירוש על ההגדה), טוען שניתן להבין את הדברים באופן רך יותר:

…ולבנים של אותו הזמן אין להאשימם כל כך, כי ענין חדש הוא אצלם ועדיין סורם רע, ולפיכך אמר הכתוב לפייסם בדברים ולומר להם "זבח פסח הוא לה'".

כלומר: כמה דורות לאחר יציאת מצרים, הבנים באמת לא מבינים כבר מהי מהותה של עבודת הפסח. יותר מזה: הם נהיים חסרי סבלנות כלפיה והיא נראית להם מוזרה – "מה העבודה הזאת"?

6. ועל תהיה טבעית זו אומרת התורה שצריך להשיב להם שהיא הנותנת!

לולי הסבלנות לאורך כל תקופת המכות והאמונה שבאה לידי ביטוי בעבודת קרבן הפסח – ובמיוחד מריחת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות – לא היינו נגאלים!!


7. ובלשונו:

"כי 'על בתי בני ישראל' רמז על התשובה שלאחר זמן, כי על אותם שהאמינו בה' והיו מזרע ישראל הצדיק – פסח, ולא על כיוצא בו שלא סמכו בהבטחתו - כי כולם מתו בשלשת ימי אפילה. …"


8. בקיצור: אלה שהיו בעלי אמונה ואורך רוח – ניצלו, ואלה שלא האמינו והיו חסרי סבלנות – לא זכו לצאת.

המסר הוא שצריך הרבה סבלנות וביטחון בהקב"ה. לפעמים הגאולה מגיעה באופן איטי ואף קשה לדעת מתי היא תבוא, ורק מי שמאמין בהבטחותיו של הקב"ה ומקיים את מצוותיו – נגאל בסופו של דבר.


9. לאמור: אין כאן באמת בן רשע ממש ואין כאן דחייה בשתי ידיים. יש כאן שאלה בוטה, אמנם, של אדם שלא מבין מהי משמעות העבודה, ותשובה מושכלת ומכילה שמסבירה לו את ההשלכות הנוראיות של החסרון בביטחון ובאמונה: מי שאין לו סבלנות – בסוף לא נגאל.


#הגדהבדקה

0 צפיות0 תגובות