1. סדר ההגדה "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" קיבל שני פירושים שונים:
לפי האמורא רב, הכוונה לקטע "הכוונה לקטע "מתחלה עובדי זרה היו אבותינו" ואילו לדעת שמואל הכוונה לקטע "עבדים היינו".
2. כמו יהודים טובים (ובמיוחד בפסח) אנחנו מחמירים כשתי השיטות גם יחד ואומרים את שני הקטעים.
3. אלא שבאופן מפתיע הם מובאים בסדר כרונולוגי הפוך!!!
הקטע "עבדים היינו" – שמתייחס לתקופת שעבוד מצרים – מובא ראשון, על אף שמבחינה כרונולוגית בוודאי התיאור "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" קדם לו בהרבה, שכן הוא מתייחס לתקופת "תרח אבי אברהם ואבי נחור"!
קיצר, מדוע הפכו הגאונים – מסדרי ההגדה - את הסדר?
[4. תלמידי הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב קאפח - לא להסתער!!! אני יודע שבהגדה של הרמב"ם זה כן מסודר באופן כרונולוגי, אבל בכל שאר ההגדות זה לא ככה, אז תנו לי קצת מרווח נשימה…]
5. התשובה היא שאפשר להסתכל על הסיפור של יציאת מצרים בשני אופנים: 1) שינוי מצב "מעבדות לחרות" 2) כחלק מתהליך היסטורי ארוך שהגיע לידי הגשמה.
6. לאור זאת מבחינה זו ניתן להבין מדוע סידרו הגאונים את הקטע "עבדים היינו" לפני התיאור המפורט "מתחילה עובדי ע"ז":
הקטע "עבדים היינו" עוסק רק בשינוי מצב*: "עבדים היינו" – אין שום תיאור או פירוט אלא רק תוצאה "ויוציאנו* ה' אלוקינו משם וכו'".
הקטע "מתחילה עובדי ע"ז" מתאר תהליך ארוך שהתחיל מאות שנים לפני הירידה למצרים וימשיך גם הרבה אחריו.
7. הקטעים ההלכתיים שמובאים לפני "מתחילה עובדי עבודה זרה" באים להדגיש את האופי המיוחד של סיפור יציאת מצרים, שהוא לא רק מעבר חד "מעבדות לחירות", כפי שניתן אולי היה להבין בקטע הראשון, אלא כל השתלשלות האירועים של עם ישראל הם חלק בלתי נפרד מ"סיפור יציאת מצרים", ומתוך הבנה זו, ניגשים אחר כך לתיאור ההיסטורי: "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".