1. *וורט קלאסי* על "את פתח לו" הולך ככה:
מדוע משתמש בעל ההגדה בלשון נקבה "את" ולא בלשון זכר "אתה"?
על כך עונים הדרשנים: אם הבן "אינו יודע לשאול" - האב צריך ללמד אותו "א-ת": מא' עד ת'.
2. כך נראה גם מדברי חז"ל בהגדה, לפיהם כאשר הבן אינו שואל: האב *צריך לקחת יוזמה וללמד אותו בעצמו*:
ושאינו יודע לשאל - את פתח לו, שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור וכו'…"
זה הפסוק היחיד בתורה שעוסק במצוות סיפור יציאת מצרים, אך אינו פותח בשאלה ("כי ישאלך") אלא רק בציווי כללי: "והגדת לבנך…".
כלומר: ההוראה *"פתח לו" פירושה: התחל לספר לו*. כך כתב גם רש"י בפירושו לתורה (שמות יג, ה): שתפתח לו אתה בדברי אגדה המושכין את הלב."
אבל אפשר להציע גם כיוון אחר:
3. שאלות הילדים תופסות מקום מרכזי בהגדה. ה"מגיד" פותח ב"מה נשתנה" שעוסקות ברובן בנקודות מרכזיות בליל הסדר וסיפור יציאת מצרים.
עם זאת, אנו מוצאים בהגדה ובליל הסדר כמה דוגמאות ל*שאלות שלא נראות קשורות בכלל ליציאת מצרים, ואפילו שאלות שאינן מקבלות מענה!*
4. לדוגמה, השאלה הכלולה ב"מה נשתנה" על ההטבלה הכפולה בליל הסדר אינה זוכה לשום מענה
בעיה דומה עולה גם ביחס למנהג עקירת השולחן עם האוכל עוד לפני שהתחילה הסעודה, עליה אומרת הגמרא שהמטרתה היא "*כדי שיכירו תינוקות וישאלו*", היינו לעורר את תימהונם על כך שהסעודה כאילו הסתיימה עוד קודם שהתחילה.
5. נוצר מצב מאוד מוזר: מה ההיגיון בפעולה זו? מה אנו משיבים לילד כשהוא כן שואל על כך? כיצד עקירת השולחן, לדוגמה, אמורה לקדם את סיפור יציאת מצרים??
6. *אגוזים וממתקים על שום מה?*
במשנה כתוב שנהגו לחלק לילדים בליל הסדר קליות ואגוזים (ממתקים…) כדי שלא יישנו וישאלו שאלות. אבל אם ישאלו על הממתקים – מה נענה להם: "חילקנו לכם את הממתקים כדי שתשאלו על זה?"??? איזה היגיון יש בזה?
7. על כרחנו המסקנה המתבקשת היא שבליל הסדר *השאלות אינן אמצעי, הן מטרה בפני עצמה*: פתיחת ערוץ של שיח בין אב לבנו.
לאמור: *"והגדת לבנך"* יכול לבא רק אם קודם לו *"כי ישאלך"*. העיקר זה השאלה. אם הילד לא שותף ומעורב במה שקורה – אין טעם לספר.
8. לפי זה אנחנו מבינים חידוש עצום: ההוראה "את פתח לו" פירושה: "תפתח *ותעזור לו לשאול!!* "את פתח לו" – בשאלה! אין הכוונה לפתוח בסיפור יציאת מצרים, אלא לעזור לילד לשאול, כדברי הפסוק "פתח פיך לאילם" – *היינו, לא לדבר במקומו, אלא לעזור לו לדבר בעצמו.*
ונסיים בתפילה לכולנו "ה' *שפתי תפתח*, ופי יגיד תהילתך".