1. את המילה "בעבור" ניתן להבין בשני אופנים:
"בזכות זה" – זוהי הסיבה שיצאנו, או "בשביל זה" – זוהי המטרה לשמה יצאנו.
2. לפי האפשרות הראשונה נגאלנו ממצרים "בעבור זה" – היינו, בזכות קיום המצוות בליל הסדר (פסח, מצה ומרור).
3. תלמידו של רש"י, בעל ה"מחזור ויטרי" מסביר שהפסח, מצה ומרור מונחים לפנינו על השולחן, אנו מצביעים עליהם ומסבירים לבן: תדע לך שלולי מצוות אלה לא היינו נגאלים, "ומפני העבודה זו שעבדתי במצרים נגאלתי."
4. פירוש זה נותן משמעות חדשה לגמרי לשאלת שמושמת בהגדה בפי הבן הרשע "מה העבודה הזאת לכם", ולתשובה "אילו היה שם לא היה נגאל", לאמור:
"הרשע" – וגם מי שבכלל אינו רשע – עלול לשאול: לשם מה כל העבודה הזאת: הפסח, המצה והמרור?
ואנו עונים לו: לולי העבודה הזאת לא היינו נגאלים, שהרי *בזכותה* – "בעבור זה" – נגאלנו!
המצוות הן הגורם שאיפשר את הגאולה.
5. לפי האפשרות השנייה, מטרת התשובה "בעבור זה" היא להסביר שיציאת מצרים אינה יכולה להיות מנותקת מקיום מצוות.
6. הרי המצוות מסמלות את השלבים השונים שעברנו: פסח – ה' פסח עלינו, מצה – נגאלנו, מרור – המצרים מררו את חיינו.
אילו לא גאלנו ה' – היינו עדיין משועבדים – לא רק מבחינה פיסית, אלא במיוחד מבחינה רוחנית. לפיכך, המשמעות העמוקה של סיפור יציאת מצרים היא שזה מחייב אותנו בקיום המצוות.
7. וכך הסבירו האבן עזרא ורש"י (יג, ח):
"והטעם לא הוציאנו ממצרים רק לעבדו …
בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו."
בעבור זה = התכלית.
8. קיום המצוות והברית שלנו עם הקב"ה הן המטרה של יציאת מצרים! ולכן אם הבן לא מגיע לקיום מצוות ("מה העבודה הזאת") – אז אין שום משמעות לסיפור ("לא היה נגאל").