על "מה נשתנה" ו"שאר ירקות" – הגדה בדקה #9

1. כולנו יודעים את "מה נשתנה" בעל פה ומתלהבים מהילדים ששרים את זה. אממה, כשחושבים על זה קצת מתברר שחלק מהקושיות בכלל לא מובנות!

לדוגמה:


2. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר!?

זה לא מובן: וכי אנחנו לא אוכלים בליל הסדר שאר ירקות?! הרי הסדר נפתח באכילת הכרפס! בהקשר זה הגרסה "הלילה הזה כולו מרור" גם כן תמוהה, שהרי יש גם כרפס, לא רק מרור!


3. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים!?

איזה עניין מיוחד יש בה שאנחנו מטבילים שתי פעמים במקום פעם אחת??

וחוץ מזה, מה הקשר בכלל בין שתי ההטבלות? מה הקשר בין טבילת הכרפס במי מלח בתחילת הערב ובין טבילת המרור בחרוסת ב"שולחן עורך?


4. הריטב"א – מגדולי הראשונים מבית מדרשו של הרמב"ן – מחדש בפירושו להגדה:

ברור שבליל הסדר אוכלים גם "שאר ירקות", אך החידוש הוא, שבניגוד לסעודה רגילה שבה מתחילים ב"שאר ירקות" בתור מתאבן, בליל הסדר אנחנו מקפידים *להתחיל את הסעודה עם המרור*.


5. ובלשונו:

שבכל הלילות אנו אוכלים בתחילת סעודתינו שאר ירקות מתוקים שמכשירים האדם לאכילה, והלילה הזה אנו עושים תחילת סעודתינו מרור.

כלומר, מיד אחרי ברכת "המוציא" ו"אכילת מצה", אנו אוכלים את המרור בתור מנה ראשונה בסעודת החג.


6. לפי זה, הקושיה ב"מה נשתנה" לא מבוססת על הנחה שלא אוכלים בכלל שאר ירקות בליל ההסדר, אלא על כך שהסעודה מבוססת על המרור שבא בתחילתה.


7. "הלילה הזה שתי פעמים"

החידוש הזה של הריטב"א עוזר לנו להבין גם את הקשר בין שתי ההטבלות:

טבילת הכרפס – "שאר ירקות" – הוקדמה במיוחד הרבה לפני הסעודה כדי לחדד את זה שהטבלת המרור בתחילת הארוחה מגיעה במקומה!!

כלומר: ההטבלה הראשונה עוזרת לנו להבין מה המשמעות של ההטבלה השנייה: "הלילה הזה שתי פעמים".

8. ועדיין נשאל: מדוע חייבו אותנו חז"ל להשקיע כל כך באכילת מרור? הרי סעודת ליל הסדר היא סעודה של שמחה וחירות!!


9. בניגוד להבנה המקובלת, לפיה המרור מדגיש דווקא את השעבוד והמרירות, מחדשים השפת אמת והשל"ה הקדוש שהסיבה שאכילת המרור מודגשת כל כך בליל הסדר היא הפוכה לחלוטין, כדי למתק אותה:

…שאחר שזכו בני ישראל לגאולת מצרים …ניתן להם זמן הזה לדורות שיכולין למתק בלילה זו המרירות, והוא מצות אכילת מרור.

אדם מתחיל ללעוס את המרור כאשר הוא מר, אך לאט לאט הוא מתמתק בפה.


10. הרגשת טעמו של המרור והמתקתו על ידי האכילה היא פעולה של אמונה בגאולה, ההבנה שגם כאשר הקב"ה מייסר אותנו, אנחנו צריכים לראות מה אנחנו יכולים לתקן, למתק ולהעלות, וכך תבוא בסופו של דבר הגאולה.


#הגדהבדקה

0 views0 comments

Recent Posts

See All

1. את המילה "בעבור" ניתן להבין בשני אופנים: "בזכות זה" – זוהי הסיבה שיצאנו, או "בשביל זה" – זוהי המטרה לשמה יצאנו. 2. לפי האפשרות הראשונה נגאלנו ממצרים "בעבור זה" – היינו, בזכות קיום המצוות בליל הסדר

1. בפשטות, שאלת הבן הרשע נראית מתריסה: "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ." הוא לא מעוניין בכלום. הוא אפילו "כופר בעיקר"! 2. התשובה, כמו כן, נראית באופן ראשוני כתגובה טבעית לגישה המתריסה,